הועדה הציבורית לחקר רצח יצחק רבין
  www.therabinkilling.com
חקר רצח רבין
יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
ב-24 באוגוסט 1995, כחודשיים לפני רצח רבין, אמר גילון לקבוצת עיתונאים שחייו של רבין בסכנה מצד מתנקש. והוא תיאר את הרוצח התיאורטי: "הוא אינו חייב להיות מתנחל ; הוא יכול להיות סטודנט ספרדי שחום-עור, הלומד באוניברסיטת בר-אילן והמתגורר בהרצליה." רוצח כזה יכול לבוא גם מהרצליה או מדימונה. כשהייתי ראש שירות, ודיברתי במפורש על אפשרות לרצח ראש ממשלה בישראל, חשבתי והצגתי את מודל הרוצח שיבוא מהרצליה או מבית-שמש.

כרמי גילון ורצח רבין רותי איזיקוביץ, 24.10.2010 כללי בשנת 1982 מונה לעמוד בראש המחלקה היהודית בשב"כ. כ- 9 חודשים לפני הרצח מונה לראש השב"כ. רבין התנגד למינוי. רבין התנגד למינוי: : http://ps.newsnet.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=2665 היו ידיעות ... פעיל ששמו הוזכר בעדות חגי עמיר [שלומי הלוי], נחקר וסיפק לחוקריו את כל המידע על יגאל עמיר, מלבד שמו וכתובתו. הוא תיאר את האיש כ"צעיר בן 25, נמוך, צנום, שחרחר, תימני, בעל שיער מקורזל". סיפר על עיסוקיו של עמיר, מקום לימודיו, פעילותו באי"ל, ועוד פרטים. סיפר שאותו תימני-פעיל באי"ל מתכנן לרצוח את ראש הממשלה וכבר השיג אקדח. תמצית המידע הועברה לכל בכירי משטרת ישראל ...המידע כולו הועבר מהמשטרה לשב"כ. ב-15 ביוני 1995 התקשר ראש ענף,סא"ל ממודיעין פיקוד מרכז, לאיש שב"כ במרחב ירושלים , השייך למחלקה המטפלת במיגזר הערבי. הקמ"ן סיפר לאיש שלנו, שבמודיעין פיקוד מרכז משרת סמל בשירות חובה ששמו שלומי הלוי, ושלדבריו יש לו מידע על כוונה לרצוח את ראש הממשלה. הלוי סיפר כי שמע שיחה שהתנהלה בשירותי הגברים בתחנה המרכזית בת"א ובה נאמר כי:"תימני קטן וממזר, בעל שיער שחור ומקורזל, מתכוון לירות ברבין".( גילון 'שב"כ בין הקרעים', עמ' 255) לשב"כ מגיעות עשרות ידיעות כאלה ביום. למשטרה- מאות, אולי אלפים...רק לחלק זעיר מהן יש ערך, משום שטמון בהן קצה חוט שיכול להוביל אל משהו. במקרה של הלוי לא היה אפילו קצה חוט כזה.(שם עמ' 257) בחקירתו בשבוע שעבר [אחרי הרצח], מסר האיש את שמות אנשי המשטרה והשב"כ, שעמם היה בקשר. החוקרים בדקו, ולתדהמתם גילו כי פרטיו נכונים. אנשי השב"כ אישרו כי אכן הגיע לידיהם מידע על אדם העונה על תיאורו של עמיר. [1] היה מידע פנימי " לשב"כ היו ידיעות על יגאל עמיר ...מהן שהגיעו מן הסוכן אבישי רביב. ..."שמפניה"[2] דיווח על פעילותו של עמיר ב"שבתות" שקיים בהתנחלויות... משיחות עם מקורות בטחוניים התקבלה אתמול התמונה הבאה לגבי הקשר בין רביב, אי"ל, יגאל עמיר והשב"כ: "אי"ל היה בפיקוח מתמיד של השב"כ... בידי השב"כ היו שמותיהם של כל הפעילים בארגון אי"ל..."[3] [דוח שמגר – "ארגון של איש אחד"] שמעון פרס "ראש הממשלה המיועד", לאירגוני הימין: "כל הדיבורים על כך שהשב"כ הפעיל את אירגון אי"ל, הם שטויות ממדרגה ראשונה, ומי שמפיץ האשמות כאלה, יצטער על כך בסופו של דבר".[4] היו "השערות".. ב-24 באוגוסט 1995, כחודשיים לפני רצח רבין, אמר גילון לקבוצת עיתונאים שחייו של רבין בסכנה מצד מתנקש. והוא תיאר את הרוצח התיאורטי: "הוא אינו חייב להיות מתנחל ; הוא יכול להיות סטודנט ספרדי שחום-עור, הלומד באוניברסיטת בר-אילן והמתגורר בהרצליה." רוצח כזה יכול לבוא גם מהרצליה או מדימונה.[5] כשהייתי ראש שירות, ודיברתי במפורש על אפשרות לרצח ראש ממשלה בישראל, חשבתי והצגתי את מודל הרוצח שיבוא מהרצליה או מבית-שמש...[6] איש במדינת ישראל, לרבות יצחק רבין עצמו, לא העלה על דעתו שיהודי ירצח ראש ממשלה...אף אחד לא אמר, חוץ ממני... (עמ' 263) בין העיתונאים שבפניהם הועלה הדיוקן המשוער לכאורה של המתנקש, היו אהוד יערי ואמנון אברמוביץ' [אפשר לברר איתם מה בדיוק אמר גילון לעתונות בסוף אוגוסט '95] היו/לא היו פרטים מזהים? בין עשרות פעילי הימין הקיצוני... שנעצרו היה פעיל ששמו הוזכר בעדות חגי עמיר... הוא נחקר... וסיפר לחוקריו סיפור שנראה להם מצוץ מן האצבע... לדבריו התייסר קשות ...לבסוף החליט לפעול בדרך ביניים: לספק את כל המידע על יגאל עמיר, מלבד שמו וכתובתו... הוא טען כי המידע הגיע לידיעתו, כשהיה בתא שירותים ציבוריים, ושמע שיחה... כאשר שמע את השניים יוצאים החוצה, יצא אחריהם במהירות, והספיק לחרות בזכרונו את תיאורם המדויק. הוא תיאר את האיש כ"צעיר בן 25, נמוך, צנום, שחרחר, תימני, בעל שיער מקורזל". סיפר על עיסוקיו של עמיר, מקום לימודיו, פעילותו באי"ל, ועוד פרטים. סיפר שעמיר מתכנן לרצוח את ראש הממשלה וכבר השיג אקדח. תמצית המידע הועברה לכל בכירי משטרת ישראל. ...המידע כולו הועבר מהמשטרה לשב"כ... בחקירתו בשבוע שעבר, מסר האיש את שמות אנשי המשטרה והשב"כ, שעמם היה בקשר. החוקרים בדקו, ולתדהמתם גילו כי פרטיו נכונים. ...אנשי השב"כ מאשרים כי אכן הגיע לידיהם מידע על אדם העונה על תיאורו של עמיר... לדבריהם [של אנשי השב"כ] השקיעו מאמץ באיתורו של האיש, אך לא הצליחו להגיע אליו בגלל היעדר שם וכתובת, ולכן גנזו את המידע היכן שגנזו. "לא היה במידע שום דבר שיכול להוביל לאיש, לא היו די פרטים," אומרים בשירות הביטחון (שם). כרמי גילון(שם עמ' 258): אילו היה שלומי הלוי ממלא את חובתו כאזרח, ובוודאי כאיש קהילת המודיעין, ומעביר את המידע כולו לפני הרצח, יגאל עמיר היה מטופל כרוצח פוטנציאלי של רה"מ ולא כמיליטנט שמטרתו להרוג ערבים... שלומי הלוי נתן תיאור שמתאים לרבבות אנשים, אם לא יותר, בישראל, ולכן לא היה כמעט ערך לידיעה שמסר. אילו היה מוסיף פרט כלשהו- למשל, ש"התימני הקטן" הוא סטודנט בבר-אילן...אילו היה אומר "סטודנט למשפטים בבר-אילן"...שכן, כמה סטודנטים למשפטים בבר-אילן מתאימים לתיאור של "תימני קטן, בעל שיער שחור ומקורזל"? (שם עמ' 259) הורי מרגלית הר-שפי סיפרו שיגאל עמיר אמר להילה פרנק, שהוא רוצה להתנקש ביצחק רבין, וכבר אמר וידוי לפני זה, כי היה בטוח שיהרגו אותו. היא סיפרה את זה לשלומי הלוי שהיה חבר שלה, והוא החליט ללכת למשטרה ולזרוק להם קצה חוט. ואז הוא סיפר להם את אותו סיפור מפורסם על כך שהוא היה בתחנה המרכזית בתל-אביב, והוא שמע בשירותים, שני אנשים שמדברים שיש אחד, אחלה גבר, תימני קטן, סטודנט בבר-אילן שמדבר על זה שצריך להרוג את ראש הממשלה... המשטרה העבירה את זה לשב"כ. ניצב בדימוס אבי כהן, שהיה ראש אגף מודיעין, סיפר לנו [להורי מרגלית] במפורש, שהוא עצמו דיבר עם חזי כַּאלו (ראש המחלקה היהודית בשב"כ) על העדות של שלומי הלוי. הוא [כהן] אמר לו: הוא [הלוי] לא דובר את כל האמת. הוא יודע הרבה יותר. תחקור אותו. וכַּאלו אמר לו: זה בסדר, העניינים בשליטה, אנחנו יודעים במי מדובר"[7] היערכות למקרה התנקשות אך אף שהידיעה שמסר שלומי הלוי הייתה חסרת משמעות [...] היא טופלה ברצינות...המידע שמסר הועבר ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ. בפקודת המבצע של מערך האבטחה לקראת העצרת, מאוזכר "תימני קטן, בעל שיער שחור ומקורזל, שמתכוון לרצוח את ראש הממשלה"!(שב"כ בין הקרעים עמ' 259) "במהלך פגישת החפיפה לקראת נסיעתו של ראש השירות לחו"ל, אמר [גילון] לסגנו, שאל לו לטפל בעצרת בכיכר, שכן הוא עצמו כבר טיפל בכך ואישר את כל הנדרש."[8] לכולם היה ברור שהאיום הכבד על רה"מ הוא נסיונות לרציחתו ע"י ארגוני טרור ערביים...איש לא חשב שהאיום הרציני על חייו הוא מצד יהודים, מה גם שהיו התרעות, לפני העצרת וגם חודשים קודם לכן, על ניסיון פיגוע ערבי...לכן בעצרת ב-4 בנובמבר חיפשו אנשי האבטחה מחבל ערבי מזוקן, ולא היו ערים לנוכחותו של יהודי שפניו חלקים... (שם עמ' 263) זוכרים את פקודת המבצע 4 עמודים לפני עמ' 263?... ...לראש השב"כ לא היה ספק. ברגע בו הודיעו לו טלפונית לחו"ל כי רבין נורה על-ידי אקדחן, מטווח קצר, התגובה המיידית שלו הייתה: "זה יהודי."[9] מנחם לנדאו, איש שב"כ בכיר, שהה עם גילון מרגע קבלת הידיעה עד המראתו של ראש השב"כ באותו לילה מפריז לישראל (על-פי מוסף "מעריב", 25.4.01 ערב יום העצמאות תשס"א 2001). אחרי הרצח בן כספית ערך ראיון עם מנחם לנדאו: "מנחם לנדאו פרש מהשירות לפני חודשיים, לאחר שירות של 32 שנה, בדרגת ראש אגף, המקבילה לאלוף בצה"ל...עד לאחרונה ראש אגף בטחון ומבצעי קרקע (אל-על) באירופה". הידיעה הראשונה שהגיעה לאוזני גילון בפריז, הייתה, שראש הממשלה נפגע. לשדה התעופה נסע עמו מנחם לנדאו, מבכירי השב"כ, שהיה האחראי על הביטחון בפריז. לאחר שנודע כי רבין מת מפצעיו, אמר גילון ללנדאו, כשלוש שעות לאחר שנודע לו דבר ההתנקשות, כי נדמה לו ש"אנחנו מכירים אותו, ואז אוי לנו... אולי הוא מהרצליה או מרעננה..."[10] לנדאו: "...הייתי באירופה. גרתי בפריז...באותו יום שלא אשכח אף פעם, התארח אצלי ראש השירות, כרמי גילון...הוא היה אמור לחזור ארצה בטיסה באותו לילה. עמדנו לצאת לשדה התעופה. פתאום צלצל הטלפון. זה היה מוצאי שבת. הבן שלי ענה, ואמר שמחפשים את כרמי מהמשרד. הוא לקח את השפופרת והחוויר. 'היו יריות' אמר. 'המצב מעורפל, לא ברור אם רבין נפגע'. היתה מבוכה גדולה. במטה, בארץ, לא ידעו עדיין את המצב. 'איך אתם לא יודעים?' כרמי שאל אותם, 'ב-CNN יודעים, אולי נתעניין שם'. בינתיים ירדנו למטה והתחלנו לנסוע לשדה. בדרך נכנסו המון טלפונים למכונית. כרמי ענה לאחד מהם, הסתובב אלי ובפנים חיוורות כסיד אמר: הוא נרצח. רבין נרצח. היינו בהלם. כרמי, ואני לא אשכח את זה לעולם, לא איבד לשניה את קור הרוח שלו. אני ידעתי בדיוק מה הולך להיות. אמרתי לו: כרמי...הולכים לשפד אותך, בכלל לא משנה אם אתה אשם, או לא. הוא אמר לי שלא ייתן להם את התענוג. 'אני לא מתכונן להישאר , בכל מקרה אקח אחריות ואתפטר' (שם). בשלב הזה מיניתי עצמי לרל"ש שלו עד הטיסה ארצה. בשדה התעופה השתלטנו על החדר של קצין הבטחון, הקמנו חפ"ק, כרמי ניהל את השב"כ משם. אלה היו ארבע השעות הקשות ביותר בחיי. כמה ימים קודם, כשהוא הגיע לפריז למפגשים עם מקביליו האירופיים, סיפר שהפסיק לעשן. ...במשרד שפתחנו [בשדה] ...אמר: תן לי סיגריה... בינתיים החלה המערכת לפעול. דרך הטלפון כרמי התחיל להריץ את כל העסק. עוד לא ידעו בדיוק מה קרה. הוא לקח אותי לסיבוב קטן בשדה. להתאוורר. השעה היתה קרוב לחצות. פתאום הוא אמר לי: 'תראה מנחם, אני אומר לך, לא מתנחלים רצחו אותו. זה לא אף אחד מהשטחים. זה מישהו מהמרכז. מרעננה, הרצליה, כפר-סבא, בני-ברק. הוא לא מתוך התארגנות, אולי אנחנו מכירים אותו אפילו. ואם אני צודק, זה מה שיפוצץ אותי הכי הרבה'. למחרת התברר שצדק". [1] "מקור ראשון", 13.7.01 [2] שב"כ בין הקרעים 246, 344 [3] "מעריב", 19.11.95 [4] 'ידיעות' ,21.11.95 [5] כרמי גילון, "שב"כ בין הקרעים", עמ' 13 [6] שם, עמ' 138 [7] "מקור ראשון", 13.7.01 [8] אברהם רותם, "האמת, חבר", עמ' 201 לשעבר ראש אגף האבטחה בשב"כ. תפקידים בכירים בשב"כ ובמערך האבטחה הממלכתי, בהם ראש היחידה לאבטחת אישים. [9] "ידיעות אחרונות", 24.11.95 [10] "מוסף מעריב", יום העצמאות, 2001

 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS